"אמור לי ואשכח, למד אותי ואזכור, שתף אותי ואלמד" (בנג'מין פרנקלין) הלימוד במכינה הינו ערך מרכזי הנובע מההכרה שחיי עשייה משמעותיים מתחילים קודם כל בבירור פנימי וחקר בשאלות האישיות והכלליות. הלימודים הם חלק מרכזי בשנת המכינה וממלאים את מירב זמן השבוע. תלמידי המכינה לומדים כ-15 שיעורים שבועיים (קורסים) בתחומי היהדות, הציונות, חברה בישראל, הכנה לצה"ל, היסטוריה יהודית, פילוסופיה, ביבליותרפיה, כלכלה וחברה, מנהיגות ועוד. 2 עקרונות מרכזיים מנחים אותנו בתכנון התחום הלימודי- הראשון- ללמוד את מה שחשוב לדעת כאדם, יהודי, ישראלי, ציוני שחי בארץ הזו ורוצה להשפיע עליה לטובה. השני- ללמוד מתוך אהבה, ללמוד מתוך תחושת שייכות, לצאת מעמדת התלמיד המשנן חומר לקראת מבחני הבגרות לעמדה של אדם בוגר הרוצה לדעת ולהעמיק. התחום הלימודי בא לסייע לחניכים בגיבוש דרכם ואמונתם ולהוות בסיס איתן לחיי מעשה. אנו שואפים להקנות ידע ועומק מחשבתי ולפתח יכולות למידה עצמאיות וצימאון לידע. בנוסף, אנו שואפים שחוויית הלימוד תהיה דיאלוגית כלומר שהחניכים ייקחו חלק פעיל בשיעור המועבר. אנו שואפים כי החוויה הלימודית תעורר שאלות וסקרנות להמשיך ולהעמיק, חוויה שתעצב אנשים חושבים בעלי תפיסת עולם מורכבת ומעמיקה. אנו גאים בעובדה כי הלימודים אינם לצורכי תעודה. אלו לימודים "לשמה"- לימודים שתכליתם "הגדלת האדם" הלומד אותם. החניכים לוקחים חלק פעיל בתחום הלימודי כאשר אחד מהביטויים הבולטים הוא שיעורי חניך המועברים מדי שבוע על ידי חניכי המכינה. אורכו של שיעור הינו שעה וחצי לערך וסגל המורים המגוון המעביר שיעורים על בסיס שבועי מגיע מקרובו מרחוק- הערבה התיכונה, ירוחם, ירושלים, תל אביב ואפילו זכרון יעקב ורמת הגולן.

"גדול תלמוד המביא לידי מעשה" (מסכת קידושין, דף מ"ח) תחום התרומה לקהילה הינו מהחשובים ביותר במסגרת שנת המכינה. במסגרתה מתנדבים חניכי המכינה יום\יום וחצי בשבוע במסגרות שונות באזור הערבה, באר שבע, ירוחם דימונה ואילת. תלמידי המכינה מתנדבים בקבוצות שונות (3-10 חניכים בכל קבוצה) בפרויקטים שונים ומגוונים מאוד- צרכים מיוחדים- ילדים ומבוגרים, נוער בסיכון, בתי ספר, מועדוניות נוער, קשישים, חונכויות לילדים ועוד. חלק משמעותי ממאמצי התרומה לקהילה מופנה פנימה, אל הצרכים הקיימים בערבה- עבודה בבית הספר, חונכויות לילדים, הדרכת כיתות נמוכות, העברת חוגים לילדים, גיל שלישי ועוד. תחום התרומה לקהילה במכינה מתרחש באופן קבוע במהלך יום רביעי בשבוע ובאחה"צ אחר נוסף. מעבר להתנדבויות הקבועות ישנם פרויקטים חד-פעמיים המתבצעים במסגרת שנת המכינה. פרויקט ניקוי וצביעת דירות נזקקים בעיר דימונה לקראת חג הפסח, יריד פסח כתרומה לנזקקים, סדר ט"ו בשבט וקריאת מגילת אסתר לקהל הרחב, סיוע מיידי לחקלאים אשר נתקעו ללא כוח אדם, קטיף ירקות לצורך תרומה לנזקקים ועוד. אנו מקפידים כי בכל מקום קבוע בו אנו מתנדבים יתרחש תהליך של חניכה וליווי לחניכינו בתחום המקצועי והרגשי. אנו מתחילים את השנה בקורס המשמש כ"מבוא למעורבות חברתית" ומיועד לתת כלים בסיסיים לחניכים לקראת האתגרים המצפים להם. הבחירה לצאת ולהתנדב במסגרת שנת המכינה נובעת מ-3 סיבות מרכזיות- התרומה והנתינה כאמצעי לפיתוח רגישות חברתית, סיוע והענקת כתף לאלו הזקוקים לכך וחיבור לאוכלוסיות החיות סביבנו ובפרט קהילות הערבה.

"העבודה הגדולה והפורייה מולידה גם כוחות גדולים...ועוד יותר אומר לך – גם להטבת מצב החינוך בארץ-ישראל צריך להתחיל מהטבת היחס של תושבי ארץ-ישראל לעבודה עצמית על הקרקע... מאיזה צד שנשקיף על זה דרושים לנו אנשים ודרושה עבודה" (א.ד. גורדון) "עבודת האדמה היא נחמת הארץ, גאולת ישראל. המצווה הראשונה לעולי גולה... תחילת גלותנו הייתה בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה, ותחילת גאולתנו היא בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה" (הרב צ.ה. קלישר) שנים רבות חלפו מאז כתבו א.ד גורדון והרב קלישר את דבריהם ונראה כי קולם עוד מהדהד ורלוונטי גם לתקופתנו. בדורנו אנו, העבודה הפיזית והיצרנית ובפרט החקלאית ניתנה ל"ידיים זרות" ובשכר נמוך. מספר העובדים הזרים המועסקים בחקלאות גבוה ומספרם של הישראלים הולך ויורד. ההתרחקות מעבודת האדמה ועבודות הכפיים האחרות מהוות סכנה חינוכית וחברתית ברמה הלאומית. העבודה החקלאית מעניקה הזדמנות מעולה לבניין האישיות, מעמיקה את השורשים ומחזקת את תחושת השייכות. העבודה החקלאית במכינה משולבת בלוח הזמנים השנתי ומשתנה ממכינה למכינה. בחלק מהמכינות ישנו בוקר קבוע בשבוע בהם יוצאים החניכים לעבודה בחקלאות עד שעות הצהרים. חלק מהמכינות ממקדות את העיסוק בחקלאות לשבועות עבודה מרוכזים. החניכים עובדים אצל החקלאים מהמושב בו פועלת המכינה והם מצידם אחראים ללוות ולחנוך את החניכים בעבודתם. בכל אחת מהמכינות ישנה גם "חממת הבית", חממה קטנה בשטח המכינה לגידול עצמי של ירקות עבור מטבח המכינה. חניכי המכינות (בעיקר מחצבה ומעין יהב) משולבים באופן קבוע בפעילות "חוות בין השיטין" (ועל כך בהרחבה בעמוד המוקדש לפרויקט החווה). אנו מאמינים שאת הדור הצומח בראשיתה של המאה ה-21 חשוב לחבר אל שורשיו, תרתי משמע. אל שורשי קיומנו המגיעים מן האדמה ותוצרתה ואל שורשי קיומנו הקשורים בארץ הזו. אנו מאמינים כי העבודה החקלאית, הפיזית, הקבועה, המחייבת, בשעות הבוקר המוקדמות יש בה משום הכשרה פיזית ומנטאלית לכוחות האדם גם עבור תחומי חיים רבים אחרים.

אחד מן הגורמים המייחדים את מסגרת המכינה הינו הרכב החניכים המשלב בתוכו חניכים וחניכות דתיים, חילוניים והגוונים שביניהם. היחס הכללי והממוצע בין הקבוצות השונות הינו רבע-רבע-חצי, דתיים-מסורתיים וחילוניים בהתאמה. הבחירה בדרך המשלבת הינה "לכתחילה" "ובדיעבד". "לכתחילה"- יש כאן רצון להצמיח אמת גדולה דווקא מתוך מפגש בין הקולות השונים החיים בחברה הישראלית. ישנו רצון להפוך את גורל החיים המשותפים ליעוד משותף וטוב משותף. "בדיעבד"- השילוב הדתי-חילוני יוצא כנגד תהליכי ההקצנה העוברים על כל מגזר. תהליכים המובילים להסתגרות, בידול, ניכור ובורות. המסגרות המעורבות מהוות כיום גשר הכרחי לשימור וחיזוק הקשר בין המגזרים. בחיים המשותפים יש משום בשורה של מתינות וחזרה אל השורשים. בשילוב הדתי-חילוני יש משום אמירה כי "עוד לא אבדה תקוותנו" לחיים משותפים בארץ הזו, כי המטרות שלשמן אנו חיים כאן והאתגרים החיצוניים והפנימיים העומדים לפתחינו גדולים מן המחלוקות על צורת חייו הפרטיים של כל אדם. החיים המשותפים במכינה אינם מבקשים לייצר חניכים החיים "אורח חיים ממוצע" אלא מבקשים מכל אחד לחיות על פי אמונתו תוך ראיית האחר החי באופן שונה ממני, שותף ל"מסע היהודי-ישראלי".

במסגרת שנת המכינה אנו מקדישים תשומת לב ממוקדת להכנת החניכים והחניכות לשרות משמעותי, פיקוד וקצונה. אנו מקיימים אימונים גופניים (3 מד"סים בשבוע) שתכליתם שיפור היכולות הפיזיות והמנטליות. כך גם יום הכנה ממוקד לגיבושים הצה"ליים (במודל יום סיירות) והשתתפות במירוצים שונים לאורך השנה. לצד ההכנה הפיזית אנחנו גם מקיימים הכנה עיונית לשירות במסגרתה עוברים החניכים שיעור שבועי שבין נושאיו- "הקוד האתי" הצה"לי, מורשות קרב, תוד"א, דילמות פיקודיות ועוד. אנו מקפידים לבקר בבסיסי צה"ל ולפגוש בוגרים ומפקדים מן השטח על מנת להרחיב את נקודת המבט של חניכינו אודות השירות הצבאי. אנו מעודדים את חניכינו לתת ולתרום מעבר לנדרש ולראות בשרות הצבאי זכות שבחובה, לקחת אחריות ולממשה במסלולי פיקוד וקצונה מתוך מחשבה כי זו אחת הדרכים המרכזיות למימוש שנת המכינה. אנו גאים בכך שרבים מן הבוגרים והבוגרות שלנו בוחרים במסלול הפיקודי וכ35% מהם הינם קצינים וקצינות בצה"ל (פי 4 מן האחוז באוכלוסייה הכללית המתגייסת). תכנית האימון הגופני וכך גם התכנים העיוניים מלווים על ידי מכון וינגייט ומשרד הביטחון

"אין אהבת הארץ בלא ידיעת הארץ ואין ידיעת הארץ בלא מגע בלתי אמצעי איתה עם עמקיה וגאיותיה עם הריה ומישוריה רק הרואה בעיניו הוד הזריחה מעל הפסגות ואת משחק הפלא של צבעי השקיעה הרואה את יפי הלילות במדבר ובהרים יוכל לאהוב את הארץ - לאהוב אותה אהבה של ממש" (התנועה המאוחדת) כחלק מתהליך גיבוש הזהות הישראלית וחיזוק הקשר לארץ ישראל, להיסטוריה שלה, לאנשיה ונופיה אנו מקיימים פעילויות שונות העוסקות ב"ידיעת הארץ". במשך שנה זו אנו מקפידים לטייל בכל חבלי הארץ מן הדרום ועד הצפון. הטיולים נערכים במתכונת של מסעות נודדים כאשר רוב הציוד הנדרש נסחב על גבם של החניכים, הלינה תחת כיפת השמיים והתפריט פשוט וטוב. במסעות אלו אנו מעניקים חוויה חזקה של חיבור לארץ ולאדמה. אנו משלבים בטיולים אלו הדרכות שונות המועברות לרוב על ידי החניכים וכן מפגש עם דמויות מרכזיות ומשמעותיות מן האזור בו אנו מטיילים. במסגרת התחום אנו משלבים גם שבוע ניווטים ושבוע שטח מתקדם (הישרדות) להרחבת יכולות השטח שלחניכי המכינה. כחלק מתהליכי הסיכום השנתיים אנו עורכים "מסע חובק ישראל", מסע בן 3 שבועות (רצופים) "החובק" את ארצנו הקטנה, נופיה ואנשיה. המסע נע בין השטח הפתוח לתווך העירוני וכולל מפגשים רבים ומגוונים עם חוויות ואנשים שונים.

"בטרם אתא הליל - בואו, בואו הכל! מאמץ מאוחד, עקשני וער של אלף זרועות, האומנם יבצר לגול את האבן מפי הבאר?" (רחל) חיי הקבוצה הם מן התחומים המעצבים ביותר במסגרת שנת המכינה. "הקבוצה" (קבוצת החניכים) הינה המסגרת העוטפת את כלל הפעילויות המתבצעות בשנה זו. החניכים חיים בתוך מתחם המכינה ומקיימים את המקום כקבוצה- הם מבשלים ומנקים, עושים תורניות שונות, מקיימים אסיפה שבועית הדנה בסוגיות שונות המעסיקות את הקבוצה- נוכחות בשיעורים, אופי השבת במכינה, היחס של איש לרעהו ונושאים רבים נוספים. כמו כן, החניכים חיים בחדרים משותפים (דירות בנים ודירות בנות), מפעילים ועדות ופרויקטים שונים. הדגשת חיי הקבוצה והאמירה הברורה כלפי כל חניך כי "אינו לבד בעולם", כי עליו להתחשב ברצונותיו של האחר, להכיר ולכבד את דעותיהם של חבריו גם אם הן מנוגדות להשקפת עולמו הינם מן המסרים הפשוטים והעמוקים ביותר אותם אנו מעוניינים להעביר בשנת המכינה. החברה המערבית, בראשית המאה ה-21 מקדשת את המרחב הפרטי, את המחשב האישי, החדר הפרטי ועוד. בהכללה, זוהי חברה המייצרת ילדים הרואים לעיתים רק את עצמם. חיי הקבוצה במכינה מבקשים לאתגר את הלכי הרוח הנפוצים בחברתנו כיום. קבוצת חניכים הטרוגנית במובנים רבים, החיה חיים משותפים באינטנסיביות רבה מעמידה במבחן יומיומי כל אחד ואחת ומחייבת אותו\ה לעבודה קשה על מידותיו, להתחשבות, פתיחות, הקרבה וסובלנות. צוות המכינה מקפיד ללוות את ההתרחשות הקבוצתית, מכווין ומתערב היכן שנדרש על מנת לוודא כי הדינאמיקה הקיימת מאפשרת תהליך חינוכי בריא המדגיש את הקבוצה אך גם נותן מקום לכל פרט החי בתוכה.

במהלך השנה ישנם שבועות רבים מחוץ למכינה. מטרת סדרות התוכן שמחוץ למכינה הן לפתח מבט רחב על החברה הישראלית ולרכוש כלים ומיומנויות שלא ניתן לרכוש בשבועות השגרה. סדרות התוכן כוללות טיולים, סדרות שטח וסדרות חברתיות, משתנות בין מכינה למכינה ולהלן פירוט קצר: טיולים- טיול סוכות- 3 ימים בצפון (בדרך כלל), טיול חנוכה- 3 ימים בנגב\הרי אילת (בדרך כלל), חובק ישראל- מסע בן שלושה שבועות רצופים לקראת סיום השנה "החובק" את ארצנו הקטנה, נופיה ואנשיה. המסע נע בין השטח הפתוח לתווך העירוני וכולל מפגשים רבים ומגוונים עם חוויות ואנשים שונים. סדרות שטח- שבוע ניווטים בגבעות גורל (באוקטובר\נובמבר)- סדרה בת 5 ימים בה רוכשים כלים ראשוניים להכרות עם השטח ומיומנויות שטח בסיסיות. סדרת הישרדות (ינואר\פברואר)- סדרה בת 5 ימים בשטח, להכרות מעמיקה עם אתגרי השטח והנפש. סדרות חברתיות- זהות בדויה\סדרת שבטים- שבוע להכרת החברה הישראלית לגווניה, סדרת דרום- סדרה העוסקת בסוגיות הדרומיות המרכזיות (פריפריאליות ו"ערי הפיתוח", המגזר הבדואי, עוטף עזה), חזון לאומי- סדרה בה כל חוליית חניכים לוקחת סוגיה ישראלית המעסיקה אותם ויוצאת לחקור אותה במטרה להציגה לכלל החניכים לאחר החזרה למכינה, סדרת יהודה ושומרון- סדרה להיכרות עם שורשנו ההיסטוריים ביהודה ושומרון ועם הקונפליקט הישראלי-פלשתינאי, סדרת תל אביב ירושלים- סדרה הנוגעת בפערי התרבויות במדינת ישראל ובשאלות היסוד שמציב הקונפליקט בין הערים. עוד- סדרות חקלאות, פרויקטים של תרומה לקהילה כמו שיפוץ וצביעת דירות בדימונה\באר שבע לקראת פסח, שבוע אמצע- שבוע סיכומים באמצע השנה לבחינת העמידה במטרות עד כה והצבת מטרות מחודשות

"אף מגדל דבורים לא ישים כאן את כוורותיו, אבל בני האדם לפעמים עושים דבש מן השממה -והוא מתוק מכל" (יהודה עמיחי) כשמבקשים מחניכים וחניכות בשיחת סיכום שנה לנסות ולהגדיר במילים קצרות את מה שעברו בשנה החולפת יש מילה אחת שתופיע תמיד- ערבה! הערבה היא הגורם הנוכח ביותר בשנת המכינה, היא הרקע לשנה כולה- המדבר שמסביב, השקט, החממות, החלוציות וההתיישבות, האנשים, חום הקיץ וקור החורף. אנחנו רואים בערבה בית לפעילות העמותה והמכינות, בית להשתלב בו ולספוג ממנו את סיפורו החלוצי וההתיישבותי, בית להשפיע עליו מתוך הערכים אליהם מחנכת המכינה. על מנת לשלב את הערבה, הלכה למעשה בתוך פעילות המכינות אנו מציבים מספר עוגנים- לכל זוג חניכים ישנה משפחה מאמצת מהמושב, החניכים מתנדבים עם ילדי המושב במגוון מסגרות אפשריות ושותפים בהכנת חלק מהחגים המושביים. בנוסף לכך, אנחנו מזמינים את התושבים אל המכינה לשיעורים, קבלות שבת ופעילויות לילדי המושב. לבסוף- הערבה היא גם יעד לחזרת הבוגרים להתיישבות עתידית. כחלק מן השיח על הגשמה בחיים הבוגרים אנחנו מדברים על האפשרות לחזור אל הערבה, להתיישב בה ולחיות בה